בהליכים משפטיים, הזמן משחק תפקיד מכריע. לעיתים, עצם ההמתנה להכרעה סופית של הסכסוך, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך, במקרים מסוימים ההמתנה יכולה להוביל למציאות שתרוקן את פסק הדין העתידי שינתן – מתוכן. כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עוד בטרם ההליך מסתיים.

פיצויי התאמה מהווים כלי ייחודי בדיני החוזים, המאפשר לבית המשפט להתאים את התמורה המוסכמת בהסכם לשווי האמיתי של הנכס, השירות או הזכות שנמסרו בפועל. כלי זה מופעל בעיקר במקרים שבהם נוצר פער בין המצגים שהוצגו בעת כריתת החוזה לבין המצב בפועל בעת קיומו, והפער משפיע באופן מהותי על ערך העסקה.

ענף המלצרות מהווה שער כניסה משמעותי ועיקרי [יש אומרים] לעולם העבודה עבור בני נוער רבים בישראל. בשנים האחרונות חלה התפתחות דרמטית בפסיקת בתי הדין לעבודה בכל הנוגע לזכויות מלצרים צעירים. בפסק הדין המכונן ע"ע 44405-10-15 קיס נ' עומר הנדסה, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה מהפכנית לפיה התשר מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה, וככזה מחייב הכרה בכל הזכויות הסוציאליות הנגזרות ממנו. קביעה זו שינתה מהותית את מערכת היחסים בין המעסיקים לעובדים הצעירים בענף.

מוסד "הבן הממשיך" מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו המשפט הישראלי מתמודד עם האתגר המורכב של גישור בין ערכים מסורתיים לבין מציאות משתנה. כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, מוסד זה משקף את המתח המובנה בין הצורך לשמר את הנחלה החקלאי כיחידה כלכלית אחת לבין ההגנה על זכויות כלל בני המשפחה.

מוסד הערבות הבנקאית מהווה כלי מרכזי בעולם המסחר והבנייה בישראל. כפי שקבע לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א 5958/20 י.ד. עשוש תשתיות בע"מ נ' אלסטום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 15.3.2021), הערבות הבנקאית האוטונומית נועדה להבטיח את זכויות המוטב באופן מנותק מעסקת היסוד, ובכך להעניק ודאות מסחרית מרבית.

סוגיית השימוש בבינה מלאכותית בעולם המשפט עלתה לאחרונה לדיון משמעותי בפסיקת בתי המשפט בישראל. כפי שציין בית המשפט העליון בבג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (פורסם בנבו, 2024), השימוש בכלי בינה מלאכותית מציב אתגרים חדשים בפני המערכת המשפטית, במיוחד בכל הנוגע לאמינות המידע המשפטי המוגש לבתי המשפט.